An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)

9237v  1

ר׳ רבי אליעזר או׳ אומר פותחי׳ פותחין לאד׳ לאדם בכבו׳ בכבוד אביו ואמו וחכ׳ וחכמים אוסר׳ אוסרין א׳ אמר ר׳ רבי צדוק עד שפותחי׳ שפותחין לו בכבו׳ בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבו׳ בכבוד המקו׳ המקום וא׳ ואם כ׳ כן אין נדרי׳ נדרים ומודי׳ ומודים חכ׳ חכמים לר׳ לרבי אליע׳ אליעזר בדב׳ בדבר שבין אביו ואמו לבינו שפותחי׳ שפותחין לו בכבו׳ בכבוד 30  אביו

2

ועו׳ ועוד א׳ אמר ר׳ רבי אליע׳ אליעזר פותחי׳ פותחין בנול׳ בנולד וחכ׳ וחכמים אוס׳ אוסרים כיצ׳ כיצד א׳ אמר קונ׳ קונם שאני נהנ׳ נהנה לאיש פלו׳ פלוני ונעש׳ ונעשה סופ׳ סופר או שהיה משי׳ משיא בנו בקרו׳ בקרוב וא׳ ואמר אלו היתי יודע שהי׳ שהיה סופ׳ סופר או שהי׳ שהיה משי׳ משיא בנו בקרו׳ בקרוב לא היתי נוד׳ נודר קונ׳ קונם לבי׳ לבית זה שאני נכנ׳ נכנס ונעש׳ ונעשה בי׳ בית הכנס׳ הכנסת וא׳ ואמר אילו היתי ˝ו יודע שהו׳ שהוא נעש׳ נעשה בית הכנס׳ הכנסת לא היתי נוד׳ נודר ר׳ רבי אליע׳ אליעזר מתי׳ מתיר וחכ׳ וחכמים אוס׳ אוסרין 35 

3

ר׳ רבי מאי׳ מאיר או׳ אומר יש דברי׳ דברים שהן כנול׳ כנולד ואינ׳ ואינן כנול׳ כנולד ואין חכ׳ חכמים מודי׳ מודים לו 238r 

4

ועוד א׳ אמר ר׳ רבי מאי׳ מאיר פותחי׳ פותחין לו מן הכתו׳ הכתוב בתור׳ בתורה ואו׳ ואומרים לו אילו היית יודע שאת׳ שאתה עובר על לא תקו׳ תקום ולא תטו׳ תטור ועל לא תשנ׳ תשנא את אחי׳ אחיך בלבבך ואהב׳ ואהבת לרעך כמוך וחי אחיך עמ׳ עמך שמ׳ שמא יעני ואין את׳ אתה יכו׳ יכול לפרנסו א׳ אמר אילו הייתי יודע שהו׳ שהוא כן לא היתי נודר 5  הרי זה מותר

5

פותחי׳ פותחין לו לאד׳ לאדם בכתוב׳ בכתובת אש׳ אשתו ומעש׳ ומעשה באחד שנדר מאשתו והית׳ והיתה כתובת׳ כתובתה ארב׳ ארבע מאו׳ מאות זוז ובא׳ ובאה לפני ר׳ רבי עקי׳ עקיבא וחייבו ליתן לה כתובת׳ כתובתה א׳ אמר ל׳ לו רבי שמנ׳ שמנה מאו׳ מאות דינ׳ דינר הניח לי אב׳ אבא ונטל אחי ארב׳ ארבע מאו׳ מאות ואני ארב׳ ארבע מאו׳ מאות לא דייה שתטו׳ שתטול הי׳ היא מאתי׳ מאתים ואני מאתי׳ מאתים א׳ אמר ל׳ לו ר׳ רבי עקי׳ עקיבא אפי׳ אפילו את׳ אתה מוכר שער ראשך את׳ אתה נות׳ נותן לה כתובת׳ כתובתה וא׳ ואמר ל׳ לו אילו הייתי יודע שהו׳ שהוא כן לא הייתי נודר והתירו ר׳ רבי עקי׳ עקיבא

6

פותחין בימים טובי׳ טובים 10  בראשנ׳ בראשנה היו או׳ אומרים אותן הימי׳ הימים מותרי׳ מותרין ושאר הימי׳ הימים אסורי׳ אסורין עד שבא ר׳ רבי עקי׳ עקיבא ולימד שהנדר שהותר מקצ׳ מקצתו הותר כלו

7

כיצ׳ כיצד א׳ אמר קונ׳ קונם שאני נהנ׳ נהנה לכולכ׳ לכולכם הותר אחד מהן הותרו כלם הותר האחרון האחרון מות׳ מותר וכולן אסורי׳ אסורין שאני נהנ׳ נהנה לזה ולזה קרבן ולזה קרבן צרי׳ צריכין פתח לכל אחד ואחד

8

קונ׳ קונם יין שאני טוע׳ טועם שהיין רע לעיניים אמרו לו והל׳ והלא המיושן יפ׳ יפה לעיני׳ לעינים הותר במיושן ולא במיושן בלבד 15  הותר אל׳ אלא בכל היין קונ׳ קונם בצל שאני טוע׳ טועם שהבצל רע ללב אמ׳ אמרו לו והל׳ והלא הכופרי יפ׳ יפה ללב הות׳ הותר בכופרי ולא בכופרי בלב׳ בלבד הותר אל׳ אלא בכל הבצל מעש׳ מעשה היה והתירו ר׳ רבי מאי׳ מאיר בכל הבצלי׳ הבצלים

9

פות׳ פותחין לו לאד׳ לאדם בכבו׳ בכבוד עצמו ובכבו׳ ובכבוד בניו או׳ אומרים לו אילו היית יודע שלמחר או׳ אומרין עליך כך ווסתו של פלו׳ פלוני שמגרש את נשיו ועל בניו יהו ? או׳ אומרין בני גרוש׳ גרושות הן מה ראת׳ ראתה אימן להתגרש וא׳ ואמר אילו הייתי ˝ו יודע שכן לא היתי 20  נודר הרי זה מותר

10

קונ׳ קונם שאני נוש׳ נושא את פלני׳ פלנית כעור׳ כעורה והרי הי׳ היא נאה שחורה והרי הי׳ היא לבנ׳ לבנה קצור׳ קצורה והרי הי׳ היא ארוכ׳ ארוכה לא מפני שהי׳ שהיא כאור׳ כאורה ונעשי׳ ונעשית נא׳ נאה שחור׳ שחורה ונעשי׳ ונעשית לבנ׳ לבנה קצור׳ קצורה ונעשי׳ ונעשית ארוכ׳ ארוכה אל׳ אלא שהנדר טעות ומעש׳ ומעשה באח׳ באחד שנדר מבת אחותו הנא׳ הנאה והכניסו׳ והכניסוה לבית ר׳ רבי ישמע׳ ישמעאל ויפוה א׳ אמר ל׳ לו מזו נדרת א׳ אמר ל׳ לו לאו והתירו ר׳ רבי ישמע׳ ישמעאל וא׳ ואמר בנו׳ בנות ישר׳ ישראל נאו׳ נאות הן אל׳ אלא שהעניו׳ שהעניות מנוולתן וכשמת ר׳ רבי ישמע׳ ישמעאל היו בנו׳ בנות ישר׳ ישראל נושאו׳ נושאות 25  קינ׳ קינה ואומ׳ ואומרות בנו׳ בנות ישר׳ ישראל על ר׳ רבי ישמע׳ ישמעאל בכינהוכן הו׳ הוא או׳ אומר בשאול בנו׳ בנות ישר׳ ישראל על שאול בכינ׳ בכינה המלבישכן שני עם עדני׳ עדנים המע׳ המעלה עדי זהב על לבושכן