An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Staats- und Universitäts Bibliothek (Munich) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Cod. Heb. 95 | Sheet | × cm |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Nurit Ezer | |
| Scribe | Markup | ||
| Place of copying |
Transcription
Folio
511r Order P_S07204.1 Tractate P_S07204.1.558
פירות אפי׳ אפילו בשעת הזרע ומשאיל לו סאתו א׳ע׳פ׳ אף על פי שהוא יודע שיש לו גורן ופורט
לו א׳ע׳פ׳ אף על פי שיודע לו פועלים וכולן בפירוש אסורין 9 ט׳ משאלת אשה לחברתה
החשודה על השביעי׳ השביעית נפה וכברה וריחים ותנור אבל לא תבור ולא תטחון עמה אשת
5 חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה אבל
משתטיל את המים לא תגע אצלה שאין מחזקין ידי עוברי עביר׳ עבירה וכולן לא אמרו
אלא מפני דרכי שלום אבל מחזיקים ידי גוים בשביעי׳ בשביעית אבל לא ידי ישר׳ ישראל ושואלין
בשלומן מפני דרכי שלום 6 פר׳ פרק ו׳ 1 שלש ארצות לשביעית כל
שהחזיקו עולי בבל מארץ ישר׳ ישראל ועד גזיב ולא נאכל ולא
10 נאכל ולא נעבד כל שהחזיקו עולי מצרים מגזיב ועד הנהר ועד אמנם נאכל אבל
לא נעבד מהנהר ומאמנם לפנים נאכל ונעבד 2 ב׳ עושין בתלוש בסוריא אבל
לא במחובר דשין וזורין וזוררין ומסמרין אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקין
כלל א׳ר׳ אמר רבי עקי׳ עקיבא כל שכיוצא בו מותר בארץ עושין אותו בסוריא 3 ג׳ בצלים שירדו
עליהן גשמים וצמחו אב ם ל היו העלין שבהן שחורין אסורין הוריקו הרי אלו מותר׳ מותרין
15 ר׳ רבי חנניה בן אנטיגנס או׳ אומר אם יכולין להתלש בד עעלין שלהן אסורין כנגד כן מוצאי שבי׳ שביעית
מותרין 4 ד׳ מאמתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית משיעש׳ משיעשה כיוצא בו
עשה הבכיר מותר האפל ר׳ רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד 5 ה׳ אין מ ב וצייאי׳ מוציאין
שמן שרפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ א׳ר׳ אמר רבי שמע׳ שמעון שמעתי שמוציא׳ שמוציאין
לסוריא ואין מוציאין לחוצה לארץ 6 ו׳ אין מביאין תרומ ׳ תרומה מחוצ׳ מחוצה לארץ
20 לארץ א׳ר׳ אמר רבי שמע׳ שמעון שמעתי בפירו׳ בפירוש שמביאין בסורי׳ בסוריא ואין מביאין בחוצה לארץ
7 פר׳ פרק ז׳ 1 כלל גדול אמרו בשביעי׳ בשביעית כל שהוא מאוכל אדם ומאכל בהמ ׳ בהמה
וממין השבעין ואינו מתקיים בארץ לו שביעי׳ שביעית ולדמיו שביעי׳ שביעית
יש לו ביעור ולדמיו ביעור ב׳ ואיזה זה זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנא
העולשין והכרשין והרגלא ונץ החלב ומאוכל בהמ ׳ בהמה החוחין והדרזרין וממין הצובעי׳ הצובעים
25 ספס חי אסטיס וקוצא יש להן שביעית ולדמיהן שביעית
יש להן ביעור ולדמיהן ביעור 2 ג׳ ועוד כלל אחר אמרו כל שהוא
מאוכל אדם או מאוכל בהמה וממין
הצובעין ומתקים בארץ יש לו יש לו שביעי׳ שביעית ולדמיו שביעית אין לו ביעור ולא לדמיו ?
ביעור ד׳ איזה זה זה עיקר הלוף השוטה ועיקר הדנדנא הערקבבין והחלבינין ?
30 הבוכריא וממין הצובעין הפואה והארכפה יש להן שביעי׳ שביעית ולדמיהן שביעית אין
להן ביעור ולא לדמיהן ביעור ה׳ ר׳ רבי מאיר או׳ אומר דמיהן מתבערין עד ראש השנה
אמרו להן אין ביעור ק׳ו׳ קל וחמר לדמיהן 3 ו׳ קליפי רמון והנץ שלו קלפי אגוזים והגלעני׳ והגלענין
יש להן שביעי׳ שביעית ולדמיהן שביעית הצבע צובע לעצמו לא יצבע בשכר שאין עושי׳ עושים
סחורה בפירות שביעי׳ שביעית לא בבכורות ולא בתרומו׳ בתרומות ולא בנבלות ולא בטרפו׳ בטרפות ולא בשקצי׳ בשקצים
35 ולא ברמסים לא יהא לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק אבל הוא לוקט ובנו מוכר על
ידו לקח לעצמו והותיר מותר למוכרו 4 ז׳ לקח בכור למשתה בנו או לרגל ולא
צריך לו מותר למוכרו צדי חיה ועופות ודגים שנתמנו להם מינים טמאין מותר
למוכר׳ למוכרן ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אף מי שנתמנה לו לפי דרכו לוקח ומוכר ובלבד שלא תהא ?
אומנותו לכך וחכמ ׳ וחכמים אוסרין 5 ח׳ לולבי זרדין והחרובין יש להן שביעית ולדמי׳ ולדמיהן
40 שביעית לולב האלה והבוטנא והאטרין יש להן שביעי׳ שביעית ולדמיהן שביעית אין ?
להן ביעור ולא לדמיהן ביעור אבל לעלין יש ביעור מפני שהן נושרין מאביהן
6 ט׳ הזרד הכופר והקעב והלטם יש להם שביעי׳ שביעית ולדמיהן אין להם ביעור ולא
פירות אפי׳ אפילו בשעת הזרע ומשאיל לו סאתו א׳ע׳פ׳ אף על פי שהוא יודע שיש לו גורן ופורט
לו א׳ע׳פ׳ אף על פי שיודע לו פועלים וכולן בפירוש אסורין 9 ט׳ משאלת אשה לחברתה
החשודה על השביעי׳ השביעית נפה וכברה וריחים ותנור אבל לא תבור ולא תטחון עמה אשת
5 חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה אבל
משתטיל את המים לא תגע אצלה שאין מחזקין ידי עוברי עביר׳ עבירה וכולן לא אמרו
אלא מפני דרכי שלום אבל מחזיקים ידי גוים בשביעי׳ בשביעית אבל לא ידי ישר׳ ישראל ושואלין
בשלומן מפני דרכי שלום 6 פר׳ פרק ו׳ 1 שלש ארצות לשביעית כל
שהחזיקו עולי בבל מארץ ישר׳ ישראל ועד גזיב ולא נאכל ולא
10 נאכל ולא נעבד כל שהחזיקו עולי מצרים מגזיב ועד הנהר ועד אמנם נאכל אבל
לא נעבד מהנהר ומאמנם לפנים נאכל ונעבד 2 ב׳ עושין בתלוש בסוריא אבל
לא במחובר דשין וזורין וזוררין ומסמרין אבל לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקין
כלל א׳ר׳ אמר רבי עקי׳ עקיבא כל שכיוצא בו מותר בארץ עושין אותו בסוריא 3 ג׳ בצלים שירדו
עליהן גשמים וצמחו אב ם ל היו העלין שבהן שחורין אסורין הוריקו הרי אלו מותר׳ מותרין
15 ר׳ רבי חנניה בן אנטיגנס או׳ אומר אם יכולין להתלש בד עעלין שלהן אסורין כנגד כן מוצאי שבי׳ שביעית
מותרין 4 ד׳ מאמתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית משיעש׳ משיעשה כיוצא בו
עשה הבכיר מותר האפל ר׳ רבי התיר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד 5 ה׳ אין מ ב וצייאי׳ מוציאין
שמן שרפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ א׳ר׳ אמר רבי שמע׳ שמעון שמעתי שמוציא׳ שמוציאין
לסוריא ואין מוציאין לחוצה לארץ 6 ו׳ אין מביאין תרומ ׳ תרומה מחוצ׳ מחוצה לארץ
20 לארץ א׳ר׳ אמר רבי שמע׳ שמעון שמעתי בפירו׳ בפירוש שמביאין בסורי׳ בסוריא ואין מביאין בחוצה לארץ
7 פר׳ פרק ז׳ 1 כלל גדול אמרו בשביעי׳ בשביעית כל שהוא מאוכל אדם ומאכל בהמ ׳ בהמה
וממין השבעין ואינו מתקיים בארץ לו שביעי׳ שביעית ולדמיו שביעי׳ שביעית
יש לו ביעור ולדמיו ביעור ב׳ ואיזה זה זה עלה הלוף השוטה ועלה הדנדנא
העולשין והכרשין והרגלא ונץ החלב ומאוכל בהמ ׳ בהמה החוחין והדרזרין וממין הצובעי׳ הצובעים
25 ספס חי אסטיס וקוצא יש להן שביעית ולדמיהן שביעית
יש להן ביעור ולדמיהן ביעור 2 ג׳ ועוד כלל אחר אמרו כל שהוא
מאוכל אדם או מאוכל בהמה וממין
הצובעין ומתקים בארץ יש לו יש לו שביעי׳ שביעית ולדמיו שביעית אין לו ביעור ולא לדמיו ?
ביעור ד׳ איזה זה זה עיקר הלוף השוטה ועיקר הדנדנא הערקבבין והחלבינין ?
30 הבוכריא וממין הצובעין הפואה והארכפה יש להן שביעי׳ שביעית ולדמיהן שביעית אין
להן ביעור ולא לדמיהן ביעור ה׳ ר׳ רבי מאיר או׳ אומר דמיהן מתבערין עד ראש השנה
אמרו להן אין ביעור ק׳ו׳ קל וחמר לדמיהן 3 ו׳ קליפי רמון והנץ שלו קלפי אגוזים והגלעני׳ והגלענין
יש להן שביעי׳ שביעית ולדמיהן שביעית הצבע צובע לעצמו לא יצבע בשכר שאין עושי׳ עושים
סחורה בפירות שביעי׳ שביעית לא בבכורות ולא בתרומו׳ בתרומות ולא בנבלות ולא בטרפו׳ בטרפות ולא בשקצי׳ בשקצים
35 ולא ברמסים לא יהא לוקח ירקות שדה ומוכר בשוק אבל הוא לוקט ובנו מוכר על
ידו לקח לעצמו והותיר מותר למוכרו 4 ז׳ לקח בכור למשתה בנו או לרגל ולא
צריך לו מותר למוכרו צדי חיה ועופות ודגים שנתמנו להם מינים טמאין מותר
למוכר׳ למוכרן ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אף מי שנתמנה לו לפי דרכו לוקח ומוכר ובלבד שלא תהא ?
אומנותו לכך וחכמ ׳ וחכמים אוסרין 5 ח׳ לולבי זרדין והחרובין יש להן שביעית ולדמי׳ ולדמיהן
40 שביעית לולב האלה והבוטנא והאטרין יש להן שביעי׳ שביעית ולדמיהן שביעית אין ?
להן ביעור ולא לדמיהן ביעור אבל לעלין יש ביעור מפני שהן נושרין מאביהן
6 ט׳ הזרד הכופר והקעב והלטם יש להם שביעי׳ שביעית ולדמיהן אין להם ביעור ולא
Notes
There are no notes available.