An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)

9311r  1

המקבל שדה מחבי׳ מחבירו מקו׳ מקום שנה׳ שנהגו לקצו׳ לקצור יקצו׳ יקצורו לעקו׳ לעקור יעקו׳ יעקור ולחרו׳ ולחרוש 5  אחרי׳ אחריו יחרו׳ יחרוש הכל כמנה׳ כמנהג המדינ׳ המדינה כשם שחולק׳ שחולקין בתבוא׳ בתבואה כך חולקי׳ חולקין בתב׳ בתבן ובקש כש׳ כשם שחולקי׳ שחולקין ביין כך חולקי׳ חולקין בזמורו׳ בזמורות 10  ובקני׳ ובקנים שניה׳ שניהם מספקי׳ מספקין את הקני׳ הקנים :

2

המקבל שד׳ שדה מחבי׳ מחבירו והיא בית השלחי׳ השלחין או בי׳ בית האילן יבש המעיין ונקצץ 15  האיל׳ האילן אין מנכ׳ מנכה לו מן חכי׳ חכירו ואם א׳ל׳ אמר לו חכור לי שד׳ שדה בי׳ בית השלחי׳ השלחין זה או׳ שד׳ שדה בי׳ בית האיל׳ האילן זה יבש מעיי׳ מעיין ונקצ׳ ונקצץ האיל׳ האילן מנכ׳ מנכה 20  לו מן ח ב כ ירו:

3

המקב׳ המקבל שד׳ שדה מחב׳ מחברו והבר׳ והברה אומדי׳ אומדין אות׳ אותה כמ׳ כמה הי׳ היא ראוי׳ ראויה לעשו׳ לעשות ונות׳ ונותן לו שכך כת׳ כתב אם אוביר 25  ולא אעביד אשל׳ אשלם במטב׳ במטבה :

4

המקב׳ המקבל שד׳ שדה מחבי׳ מחבירו ולא רצה לנכש ו׳א׳ל׳ ואמר לו מה איכפ׳ איכפת לך אני נות׳ נותן לך חכיר׳ חכירך 30  לא א׳ אמר ולא כלו׳ כלום מפני שיכו׳ שיכול לומ לו למחר את׳ אתה יוצ׳ יוצא הימנ׳ הימנה ומעל׳ ומעלת לפני עשבים: 311v 

5

המקב׳ המקבל שד׳ שדה מחבי׳ מחבירו ולא עשת׳ עשתה אם יש בה כדי להעמי׳ להעמיד כרי חייב ? 5  ליטפ׳ ליטפל בה א׳ר׳ אמר רבי יהודה ומה קצב׳ קצבה בכרי אלא אם יש בה כדי ניפל׳ ניפלה :

6

המקב׳ המקבל שד׳ שדה מחבירו ואכל׳ ואכלה חגב או נשרפ׳ נשרפה 10  אם מכ׳ מכת מדינ׳ מדינה הי׳ היא מנכ׳ מנכה לו מן חכורו ואם אי׳ אינה מכ׳ מכת מדינה אין מנכ׳ מנכה לו מן חכו׳ חכורו ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אם קבל׳ קבלה הימנו במעו׳ במעות בי׳ בין 15  כך ובין כך אין מנכ׳ מנכה לו מן חכורו:

7

המקב׳ המקבל שד׳ שדה מחבי׳ מחבירו בעש׳ בעשרת כורי׳ כורין חטי׳ חטין ולקת׳ ולקתה נותן לו מתוכ׳ מתוכה אם היו חטיה 20  יפו׳ יפות לא יאמ ׳ יאמר לו הרני לוק׳ לוקח מן השוק אל׳ אלא נות׳ נותן לה מתוכ׳ מתוכה :

8

המקב׳ המקבל שד׳ שדה מחבי׳ מחבירו לזרע׳ לזרעה שעורין לא יזרענ׳ יזרענה חיטי׳ חיטין חיטי׳ חיטין 25  לא יזרע׳ יזרענה שעו׳ שעורין רשב״גרבן שמעון בן גמליאל אוס׳ אוסר קטני׳ קטנית יזרענ׳ יזרענה תבוא׳ תבואה תבוא׳ תבואה לא] יזרענ׳ יזרענה קטנית ורשב״גורבן שמעון בן גמליאלאוסר: 312r 

9

המקב׳ המקבל שד׳ שדה מחבי׳ מחבירו לשני׳ לשנים מועטו׳ מועטות לא יזרענה פשתן ואין לו בקור׳ בקורת 5  שקמ׳ שקמה קבל הימנו שב׳ שבע שני׳ שנים יזרענ שנ׳ שנה ראשנ׳ ראשנה פשת׳ פשתן ויש לו בקור׳ בקורת שקמ ׳ שקמה :

10

המקב׳ המקבל שד׳ שדה מחבי׳ מחבירו לשב׳ לשבע שני׳ שנים בשב׳ בשבע מאו׳ מאות 10  דינ׳ דינר אין שביעית מן המניין:

11

שכיר יום גוב׳ גובה כל הליל׳ הלילה שכי׳ שכיר ליל׳ לילה גוב׳ גובה כל היו׳ היום שכי׳ שכיר שעו׳ שעות גוב׳ גובה כל הליל׳ הלילה וכל היום 15  שכי׳ שכיר שב׳ שבת שכי׳ שכיר חדש שכי׳ שכיר שנ׳ שנה שכי׳ שכיר שבוע יצא ביום גוב׳ גובה כל היום יצ׳ יצא בליל׳ בלילה גוב׳ גובה כל הליל׳ הלילה וכל היום:

12

אח׳ אחד שכ׳ שכר 20  אד׳ אדם ואח׳ ואחד שכר בהמ ׳ בהמה ואח׳ ואחד שכ׳ שכר כלי׳ כלים יש בהן משו׳ משום ביומו תת׳ תתן שכרו משו׳ משום לא תלין פעלת שכי׳ שכיר אתך עד בקר 25  אימתי בזמ ׳ בזמן שתבעו אב׳ אבל לא תבעו אי׳ אינו עוב׳ עובר עליו המחהו אצ׳ אצל חנונ׳ חנוני ואצ׳ ואצל שלחני אי׳ אינו עוב׳ עובר עליו שכי׳ שכיר בזמ ׳ בזמנו נשב׳ נשבע 30  ונוט׳ ונוטל עבר זמנו אינו נשב׳ נשבע ונוטל גר תוש׳ תושב יש בו משו׳ משום ביומ ׳ ביומו תת׳ תתן שכ׳ שכרו ואין בו משו׳ משום לא תלי׳ תלין פעל׳ פעלת שכי׳ שכיר את׳ אתך עד 35  בקר: 312v 

13

המלוה את חבי׳ חבירו לא ימשכנ׳ ימשכננו אל׳ אלא ב׳ב׳ד׳ בבית דין ולא יכנ׳ יכנס לביתו ליטו׳ ליטול משכו׳ משכונו שנ׳ שנאמר בחוץ 5  תעמ׳ תעמוד היו לו שני כלים נוט׳ נוטל אח׳ אחד ומני׳ ומניח אח׳ אחד מני׳ מניח את הכר בלילה ואת המחרש׳ המחרשה ביו׳ ביום ואם מת אי׳ אינו מחזי׳ מחזיר ליורשי׳ ליורשיו ר״שרבן שמעון 10  ב׳ג׳ בן גמליאל או׳ אומר] אף לעצמ׳ לעצמו אינו מחזי׳ מחזיר אל׳ אלא עד שלשי׳ שלשים מכא׳ מכאן ואיל׳ ואילך מוכר׳ מוכרו ב׳ב׳ד׳ בבית דין . אלמ ׳ אלמנה בין שהי׳ שהיא עני׳ עניה בי׳ בין שהי׳ שהיא עשי׳ עשירה אי׳ אין ממשכ׳ ממשכנין 15  אות׳ אותה שנ׳ שנאמר לא תחב׳ תחבול בגד אלמנ׳ אלמנה . החוב׳ החובל את הרחי׳ הרחיים עוב׳ עובר משו׳ משום בל תעש׳ תעשה וחיי׳ וחייב משו׳ משום שני כלי׳ כלים שנ׳ שנאמר לא תחב׳ תחבול רחיי׳ רחיים 20  ורכ׳ ורכב ולא רחי׳ רחיים ורכ׳ ורכב בלב׳ בלבד אל׳ אלא כל דב׳ דבר שעושי׳ שעושין בו ב אוכל נפש שנ׳ שנאמר כי נפש הו׳ הוא חובל: