An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)

8255v  1

משוח מלחמ׳ מלחמה בשע׳ בשעה שהוא מדבר אל 5  העם בלשו׳ בלשון הקדש היה מדבר שנ׳ שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמ׳ המלחמה ונגש הכהן זה כהן משיח ודבר אל העם בלשו׳ בלשון הקדש ואמר אליהם שמע ישר׳ ישראל אתם קרבי׳ קרבים היום ?ע למלחמ׳ למלחמה על אויביכ׳ אויביכם על אויבי׳ אויביכם ולא על אחיכם לא יהוד׳ יהודה על שמעון ולא שמע׳ שמעון על 10  בנימן שאם תפלו בידם ירחמו עליכ׳ עליכם כמ׳ כמו שנ׳ שנאמר להלן ויקומו אנשי׳ אנשים אשר נקבו בשמו׳ בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערומיה׳ מערומיהם הלבישו מן השלל וילבישום וינעילום ויאכילום וישקו׳ וישקום ויסכום וינהלו׳ וינהלום בחמורי׳ בחמורים לכל כושל ויביאו׳ ויביאום ירחו עיר התמרי׳ התמרים וישו׳ וישובו שומרוןעל אויביכ׳ אויביכם 15  אתם הולכי׳ הולכים שאם תפלו בידם לא ירחמו עליכם אל ירך לבבכם מפני צהל׳ צהלת הסוסי׳ הסוסים וצחצוח חרבו׳ חרבות אל תיראו מפני הגפ׳ הגפת תריסין ושפע׳ ושפעת קלגסיןואל תחפזו מפני קול הקרנו׳ הקרנות ואל תערצו מפני קול הצוחה כי יי׳ ייי אלהיכ׳ אלהיכם הן באין בנצחון בש׳ בשר ודם ואתם באי׳ באים בנצחונו 20  של הק׳ הקדוש ב׳ ברוך הוא פלשתי׳ פלשתים באו בנצחו׳ בנצחונו של גלית לפיכך סופו שנפ׳ שנפל בחרב והם נפלו עמו בני עמון באו בנצחונו של שובך מה היה סופו שנפל בחרב והם נפלו עמו ואתם אי אתם כן אל׳ אל?א? כי יי׳ ייי אלהיכ׳ אלהיכם ההול׳ ההולך עמכ׳ עמכם זה מחנה הארון

2

ודברו השוטרי׳ השוטרים אל העם לאמ׳ לאמר מי האיש אש׳ אשר 25  בנ׳ בנה בית חדש אחד הבונ׳ הבונה בית ואח׳ ואחד הבונ׳ הבונה בית התבן ובית הבקר בי׳ בית העצי׳ העצים ובי׳ ובית האוצרו׳ האוצרות אח׳ אחד הבונ׳ הבונה ואח׳ ואחד הלוק׳ הלוקח ואח׳ ואחד היורש ואח׳ ואחד הנות׳ הנותן לו במתנה מי האיש אשר ארס אש׳ אשר ולא לקח׳ לקחה אח׳ אחד המארס את הבתול׳ הבתולה ואח׳ ואחד המאר׳ המארס את האלמנ׳ האלמנה ואפי׳ ואפילו שומר׳ שומרת יבם ואפי׳ ואפילו שמע שמת לו אחיו 30  במלחמ׳ במלחמה חוזר ובא לו 256r  כל אלו שומעין את דברי כהן מערכי מלחמ׳ מלחמה וחוזרין ומספקין מים ומזון ומתקני׳ ומתקנין את הדרכי׳ הדרכים

3

ואלו שאין חוזרין הבונ׳ הבונה בית שער ואכסדר׳ ואכסדרה ומרפס׳ ומרפסת והנוט׳ והנוטע 5  ארב׳ ארבעה אילני סרק והמחזי׳ והמחזיר את גרוש׳ גרושתו אלמנ׳ אלמנה לכהן גדול גרוש׳ גרושה וחלוצ׳ וחלוצה לכהן הדיוט ממזר׳ ממזרת ונתינ׳ ונתינה לישר׳ לישראל בת ישרא׳ ישראל לממזר ולנתין לא היו חוזרין ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אף הבונ׳ הבונה בית על מכונו לא היה חוזר ר׳ רבי אליע׳ אליעזר או׳ אומר אף הבונ׳ הבונה בית לבנים בשרון לא היה חוזר

4

ואלו שאין זזין ממקומן 10  הבונ׳ הבונה בית וחנכו הנוטע כרם וחללו והנוש׳ והנושא ארוסתו ו?? והכונס את יבמתו שנ׳ שנאמר נקי יהיה לביתו שנה אחת נקי זה ביתו יהיה זה כרמו ושמח את אשתו אשר לקח להבי׳ להביא יבמתו אין מפסיקי׳ מפסיקין מים ומזון ואין מתקני׳ מתקנין את הדרכי׳ הדרכים

5

ויספו השוטרי׳ השוטרים ודברו אל העם ואמרו מי 15  האיש היר׳ הירא ורך הלבב שאינו יכול לעמו׳ לעמוד בקשרי המלחמ׳ המלחמה ולראו׳ ולראות החרב שלופ׳ שלופה ור׳ ורבי יוסי הגלי׳ הגלילי או׳ אומר הירא ורך הלבב זה המתיר׳ המתירא מן העבירו׳ העבירות שבידו לפיכ׳ לפיכך תלת׳ תלתה לו תור׳ תורה את כל אל׳ אלו שיחזור בגללן ור׳ ורבי יוסי או׳ אומר אלמנ׳ אלמנה לכהן גדו׳ גדול גרוש׳ גרושה וחלוצ׳ וחלוצה לכהן הדיו׳ הדיוט ממזר׳ ממזרת ו נתין ג ׳ נתי(ן)[נ]ה לישר׳ לישראל בת ישר׳ ישראל לממזר 20  ולנתין זה הירא ורך הלבב

6

והיה ככלו׳ ככלות השוטרי׳ השוטרים לדבר אל העם בעקיבו של עם מעמידי׳ מעמידין זקופי׳ זקופין מלפניה׳ מלפניהן ואחרי׳ ואחריהן מאחו ריה׳ ריהן וכשילין של ברזל בידיה׳ בידיהן וכל הרוצ׳ הרוצה לחזור הרשו׳ הרשות בידו לקפח את שוקיו שתחיל׳ שתחילת ניסה נפיל׳ נפילה שנ ׳ שנאמר וינס ישר׳ ישראל לפני פלשתי׳ פלשתים ויפלו חללים בהר 25  הגלבוע

7

ב׳ במה ד׳ דברים א׳ אמורים במלחמ׳ במלחמת הרשו׳ הרשות אבל במלחמ׳ במלחמת מצו׳ מצוה הכל יוצאין אפי׳ אפילו חתן מחדרו א׳ אמר ר׳ רבי יהוד׳ יהודה ב׳ במה ד׳ דברים א׳ אמורים במלחמ׳ במלחמת מצו׳ מצוה אבל במלחמ׳ במלחמת חוב׳ חוב הכל יוצאי׳ יוצאין אפי׳ אפילו חתן מחדרו