An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)

384r  1

לולב הגזול והיבש פסול ושל אשירה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו פסול 15  נפרדו עליו כשר ר׳ רבי יהודה אומ ׳ אומר יאגדנו למעלה ציני הר הברזל כשיר׳ כשירה כל לולב שיש בו ארבעה טפחים כדי לנענעו בו כשר

20  2

הדס הגזול והיבש ? פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו או ? שהיו ענפיו מרובי׳ מרבות מעלי׳ מעליו 25  פסול ואם מיעטו כשר ואין ממעטין בי״טביום טוב

84v  3

ערבה גזולה ויבשה פסולה של אשירה ושל עיר הנדחת פסולה נקט׳ נקטם 5  ראשו נפרצו עליה הצפצפה פסולה כמושה או שנשרו מקצת עליה ושל בעל ושל הרי׳ הריה כשיר׳ כשירה

4

ר׳ רבי ישמעאל או׳ אומר שלש׳ שלשה 10  הדסים ושתי ערבו׳ ערבות ולולב אחד ואתרוג אחד ואפי׳ ואפילו שתי קטומים ואחת שאינו קטום ר׳ רבי שמעון טרפון או׳ אומר אפי׳ ואפילו שלשתן קטומי׳ קטומים 15  ר׳ רבי עקיבא או׳ אומר כשם שלולב אחד ואתרוג ? אחד כך הדס אחת וערב׳ וערבה אחת

5

ואתרוג הגזול והיבש פסול של אשיר׳ אשירה 20  ושל עיר הנדחת פסול ושל ערלה ושל תרומה טמאה פסול ושל ט׳ טהורה לא יטול ואם נטל כשר של דמאי בי׳ בית 25  שמאי פוסלין ובי׳ ובית הילל מכשירין של מעשר שני בירושלם לא יטול ואם נטל כשר 85r 

6

עלתה חזזית על רובו ניטלה פיטמתו נקלף ונסדק ניקב וחסר כל שהו 5  פסול עלתה חזזית על מיעוטו ניטל עוקצו נ? נקלף ולא חסר כשר אתרוג כושי פסול אתרו׳ אתרוג הבוסר פסול הירוק ככרתי 10  ר׳ רבי מאיר מכשיר ור ׳ רביו יהוד ׳ יהודה פוסל

7

שיעור אתרוג קטן ר׳ רבי מאיר או׳ אומר כאגוז ר׳ רביו יהוד׳ יהודה או׳ אומר כביצה ובגדול כדי שיאחוז שתים בידו 15  אחת דברי ר׳ רביו יהוד׳ יהודה ר׳ רביו יוסי או׳ אומר אפי׳ ואפילו אחת בשתי ידיו

8

אין אוגדין את הלול׳ הלולב אלא ממינו דברי ר׳ רבי יהודה ר׳ רבי מאיר או׳ אומר אפי׳ ואפילו בחוט ? 20  המשיחה א״ראמר רבי מאי׳ מאיר מעש ׳ מעשה ביקורי ירושלם שאין היו ? אוגדין את לולביהן אלא בגמוניו׳ בגמוניות של זהב אמרו לו משם ראיה ממינן היו אוגדין אותן מלמטה

9

והיכן ? היו מנענעין בהודו ליי י ?ת? 25  תחלה וסוף ואנא יי י הושי׳ הושיעה נא דברי ב״שבית שמאי וב״הובית הלל או׳ אומרים אף באנא יי י הצליח׳ הצליחה נא א״ראמר רבי עקיב׳ עקיבא צופ׳ צופה הייתי בר״גברבן גמליאל ור ׳ ורבי יהושע שכל העם מנענע׳ מנענעים 30  את לולביהן והם לא נענע׳ נענעו אלא באנ׳ באנא יי י הושיעה נא בלבד מי שבא בדרך ואין בידו לולב כשיכנס לביתו יטול על שלחנו ? 85v  ואם לא נטל לשחרית יטול לבין הערבים שכל היום כולו כשר ללולב

10

מי 5  שהיה לו עבד או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריה׳ אחריהן שאין או׳ אומרים ותהא לו מאירה ואם גדו׳ גדול מקר׳ מקרא אותו ועונה אחריו הללוי׳ הללויה

10  11

מקו׳ מקום שנהגו לכפול יכפול לפשוט יפשוט לברך אחריו יברך הכל כמנהג המדינ׳ המדינה הלוקח לולב מעם הארץ מחברו בשביעי׳ בשביעית 15  נותן לו אתרוג במתנה לפי שאינו רשאי ללוקח ו בשביעית

12

בראשונה היה לולב נוטל במקדש שבעה במדינ׳ במדינה יום אחד משחרב 20  בית המקדש התקין רבן יוחנן בזכאי שיה׳ שיהא ניטל במדינ׳ במדינה שבעה זכר למקדש ושיהא יום הנף כולו אסור

13

י״טיום טוב הראשון של חג שחל 25  להיות בשבת כל העם מוליכין את לולביהן לבי׳ לבית הכנסת מערב שבת למח׳ למחרת כל אח׳ אחד ואח׳ ואחד נוטל את שלו מפני שאמ׳ שאמרו חכמי׳ חכמים אין אד׳ אדם 30  יוצ׳ יוצא ידי חובתו בלולבו של חברו ובשא׳ ובשאר ימו׳ ימות השנ׳ השני אדם יוצא ידי חובתו ? בלולבו של חבירו

14

ר׳ רבי יוסי בי״טביום טוב הראשון של חג ? 35  שחל להיו׳ להיות בשבת שכח והוציא את לולבו ברשו׳ ברשות הרבי׳ הרבים פטו׳ פטור מפני שהוציאו ברשות

15

מקבל׳ מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעל׳ בעלה את 40  לולביהן ומחזר׳ ומחזרתו למים בשב׳ בשבת ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר בשבת מחזירין ובי״טוביום טוב מוסיפין ובמוע׳ ובמועד מחליפין וכל קט׳ קטן שיש בו דעת לנענע חייב לנענע בלולב

45