An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Staats- und Universitäts Bibliothek (Munich) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Cod. Heb. 95 | Sheet | × cm |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Nurit Ezer | |
| Scribe | Markup | ||
| Place of copying |
Transcription
Folio
512r Order P_S07204.1 Tractate P_S07204.1.592
חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון ותחום טבריא והעמק ושפילת לוד
כשפילת הדרום וההר שלה כהר המלך מבית חורון ועד הים מדינה אחת 3 ג׳ ולמה
אמרו שלש ארצו׳ ארצות שיהו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר
5 לא אמרו שלש ארצות אלא ביהוד׳ ביהודה ושאר כל הארצות כהר המלך וכל ארצות אחת
לזתים ולתמרים 4 ד׳ אוכלין על המובקר אבל לא על השמור ר׳ רבי יוסה או׳ אומר אף על
השמור אוכלין על הטפיחין ועל הליפרא אבל לא על הסיתוונית ר׳ רבי יהוד׳ יהודה מתיר כל זמן
שבכרו עד שיכלה הקיץ 5 ה׳ הכובש שלשה כבשים בחבית אחת ר׳ רבי אליעזר אומ ׳ אומר
אוכלין על הראשון ר׳ רבי יהוש׳ יהושע או׳ אומר אף על האחרון ר׳ג׳ רבן גמליאל או׳ אומר כל שכלה מנו מין השד׳ השדה יבער
10 מן מינו החבית ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר כל הירק אחד לביעור אוכלין ברגילה עד שיכלו הניריות
מבקעת בית נטופה 6 ו׳ המלקט עשבים לחים עד שיבש המתוק המגבב ביבש
ביבש עד שתרד רביע׳ רביעה שניה ר׳ רבי עקי׳ עקיבא או׳ אומר בכולן עד שתרד רביעה שנייה 7 ז׳ כיוצא
בו המשכיר בית לחבירו עד הגשמים עד שתרד רביע׳ רביעה שנייה עד אימתי העניים נכנסי׳ נכנסים
לסרדיסות עד שתרד רביע׳ רביעה שניה מאמתי נקנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית
15 משתרד רביע׳ רביעה שניה 8 ח׳ מי שהיו לו פירות שביעי׳ שביעית בזמן הזה והגיעה עונת
הביעור מחלקן מזון שלש סעודו׳ סעודות לכל אחד ואחד עניים אוכלין אחר הביעור אבל
לא עשירים דברי ר׳ רבי יהוד׳ יהודה ר׳ רבי יוסי או׳ אומר אחד עניים ואחד עשירי׳ עשירים אוכלין אחר הביעור
9 ט׳ מי שהיו לו פירות שביעית שנפלו לו ירוש׳ ירושה או שנתנו מתנה לו ר׳ רבי אליע׳ אליעזר או׳ אומר
ינתנו לאוכליהן וחכמ ׳ וחכמים או׳ אומרים אין החוטא נשכר אלא ימכרו לאוכליהן ודמיהן ?
20 יתחלקו לכל אדם האוכל עיסת שביעית עד שלא הורמ ׳ הורמה חלתה חייב מיתה
10 פר׳ פרק י׳ 1 שביעית משמט׳ משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר הקפת החנות
אינה משמטת ואם עשאה מלוה הרי זו משמטת ר׳ רבי יהוד׳ יהודה אומ׳ אומר
הראשון הראשון משמט שכר שכיר אינו משמט ואם עשאה מלוה הרי זו משמט
ר׳ רבי יוסי או׳ אומר כל מלאכה שהיא פוסק׳ פוסקת בשביעית משמטת ושאינה פוסק׳ פוסקת בשביעי׳ בשביעית אינה
25 משמטת 2 ב׳ השוחט את הפרה וחלקה בראש השנה אם היה החדש מעובר
משמט ואם לאו אינו משמט האונס והמפתה והמוציא שם רע וכל מעשה ב׳ד׳ בית דין
אינן משמיטין המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לב׳ד׳ לבית דין אינן משמיטין
3 ג׳ פרוסבול אינו משמט וזה אחד מן הדברי׳ הדברים שהתקין הילל הזקן כשרא׳ כשראה כשנמנעו
העם מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתור׳ בתורה שנ׳ שנאמר השמר לך פן יהיה דבר עם
30 לבבך בליעל לאמ ׳ לאמר קרבה שנ׳ שנת השבע שנ׳ שנת השמט׳ השמטה ורעה עינך באחי׳ באחיך האביון ולא תתן לו
וקר׳ וקרא עליך אל ייי והיה בך חטא התקין הילל פרוזבול 4 ד׳ זהו גופו של פרוזבול
מוסר אני לכם פלו׳ פלוני ופלו׳ ופלוני הדיינין שבמקו׳ שבמקום פלו׳ פלוני שכל חוב שיש לי עליו שאגבנו כל זמ ׳ זמן
שארצה הדיינין חותמין מלמטן או העדים 5 ה׳ פרוזבול המוקדם כשר
והמאוחר פסול שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין אחד לוה מחמש׳ מחמשה כותבין
35 פרוזבול לכל אחד ואחד חמשה לווין מאחד אינו כותב אלא פרוזבול אחד לכולן
6 ו׳ אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע אלא א׳כ׳ אם כן מזכהו בתוך שדהו כל שהוא הית׳ היתה
לו שדה ממושכנת בעיר כותבין עליה פרוזבול ר׳ רבי חוצפית או׳ אומר כותבין לאיש על נכסי
אשתו וליתומין על נכסי אפוטרופוס 7 ז׳ כוורת דבורי׳ דבורים ר׳ רבי אליע׳ אליעזר או׳ אומר הרי היא כקרקע
וכותבין עליה פרוזבול ואינה מקבל׳ מקבלת טומאה במקומ ׳ במקומה והרודה ממנה בשבת פטור 8 המחזיר
חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון ותחום טבריא והעמק ושפילת לוד
כשפילת הדרום וההר שלה כהר המלך מבית חורון ועד הים מדינה אחת 3 ג׳ ולמה
אמרו שלש ארצו׳ ארצות שיהו אוכלין בכל אחת ואחת עד שיכלה האחרון שבה ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר
5 לא אמרו שלש ארצות אלא ביהוד׳ ביהודה ושאר כל הארצות כהר המלך וכל ארצות אחת
לזתים ולתמרים 4 ד׳ אוכלין על המובקר אבל לא על השמור ר׳ רבי יוסה או׳ אומר אף על
השמור אוכלין על הטפיחין ועל הליפרא אבל לא על הסיתוונית ר׳ רבי יהוד׳ יהודה מתיר כל זמן
שבכרו עד שיכלה הקיץ 5 ה׳ הכובש שלשה כבשים בחבית אחת ר׳ רבי אליעזר אומ ׳ אומר
אוכלין על הראשון ר׳ רבי יהוש׳ יהושע או׳ אומר אף על האחרון ר׳ג׳ רבן גמליאל או׳ אומר כל שכלה מנו מין השד׳ השדה יבער
10 מן מינו החבית ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר כל הירק אחד לביעור אוכלין ברגילה עד שיכלו הניריות
מבקעת בית נטופה 6 ו׳ המלקט עשבים לחים עד שיבש המתוק המגבב ביבש
ביבש עד שתרד רביע׳ רביעה שניה ר׳ רבי עקי׳ עקיבא או׳ אומר בכולן עד שתרד רביעה שנייה 7 ז׳ כיוצא
בו המשכיר בית לחבירו עד הגשמים עד שתרד רביע׳ רביעה שנייה עד אימתי העניים נכנסי׳ נכנסים
לסרדיסות עד שתרד רביע׳ רביעה שניה מאמתי נקנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית
15 משתרד רביע׳ רביעה שניה 8 ח׳ מי שהיו לו פירות שביעי׳ שביעית בזמן הזה והגיעה עונת
הביעור מחלקן מזון שלש סעודו׳ סעודות לכל אחד ואחד עניים אוכלין אחר הביעור אבל
לא עשירים דברי ר׳ רבי יהוד׳ יהודה ר׳ רבי יוסי או׳ אומר אחד עניים ואחד עשירי׳ עשירים אוכלין אחר הביעור
9 ט׳ מי שהיו לו פירות שביעית שנפלו לו ירוש׳ ירושה או שנתנו מתנה לו ר׳ רבי אליע׳ אליעזר או׳ אומר
ינתנו לאוכליהן וחכמ ׳ וחכמים או׳ אומרים אין החוטא נשכר אלא ימכרו לאוכליהן ודמיהן ?
20 יתחלקו לכל אדם האוכל עיסת שביעית עד שלא הורמ ׳ הורמה חלתה חייב מיתה
10 פר׳ פרק י׳ 1 שביעית משמט׳ משמטת את המלוה בשטר ושלא בשטר הקפת החנות
אינה משמטת ואם עשאה מלוה הרי זו משמטת ר׳ רבי יהוד׳ יהודה אומ׳ אומר
הראשון הראשון משמט שכר שכיר אינו משמט ואם עשאה מלוה הרי זו משמט
ר׳ רבי יוסי או׳ אומר כל מלאכה שהיא פוסק׳ פוסקת בשביעית משמטת ושאינה פוסק׳ פוסקת בשביעי׳ בשביעית אינה
25 משמטת 2 ב׳ השוחט את הפרה וחלקה בראש השנה אם היה החדש מעובר
משמט ואם לאו אינו משמט האונס והמפתה והמוציא שם רע וכל מעשה ב׳ד׳ בית דין
אינן משמיטין המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לב׳ד׳ לבית דין אינן משמיטין
3 ג׳ פרוסבול אינו משמט וזה אחד מן הדברי׳ הדברים שהתקין הילל הזקן כשרא׳ כשראה כשנמנעו
העם מלהלוות זה את זה ועברו על מה שכתוב בתור׳ בתורה שנ׳ שנאמר השמר לך פן יהיה דבר עם
30 לבבך בליעל לאמ ׳ לאמר קרבה שנ׳ שנת השבע שנ׳ שנת השמט׳ השמטה ורעה עינך באחי׳ באחיך האביון ולא תתן לו
וקר׳ וקרא עליך אל ייי והיה בך חטא התקין הילל פרוזבול 4 ד׳ זהו גופו של פרוזבול
מוסר אני לכם פלו׳ פלוני ופלו׳ ופלוני הדיינין שבמקו׳ שבמקום פלו׳ פלוני שכל חוב שיש לי עליו שאגבנו כל זמ ׳ זמן
שארצה הדיינין חותמין מלמטן או העדים 5 ה׳ פרוזבול המוקדם כשר
והמאוחר פסול שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין אחד לוה מחמש׳ מחמשה כותבין
35 פרוזבול לכל אחד ואחד חמשה לווין מאחד אינו כותב אלא פרוזבול אחד לכולן
6 ו׳ אין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע אלא א׳כ׳ אם כן מזכהו בתוך שדהו כל שהוא הית׳ היתה
לו שדה ממושכנת בעיר כותבין עליה פרוזבול ר׳ רבי חוצפית או׳ אומר כותבין לאיש על נכסי
אשתו וליתומין על נכסי אפוטרופוס 7 ז׳ כוורת דבורי׳ דבורים ר׳ רבי אליע׳ אליעזר או׳ אומר הרי היא כקרקע
וכותבין עליה פרוזבול ואינה מקבל׳ מקבלת טומאה במקומ ׳ במקומה והרודה ממנה בשבת פטור 8 המחזיר
Notes
There are no notes available.