An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)

5303v  1

איזהו נשך ואיזהו תרבי׳ תרבית איזהו נשך המלו׳ המלוה סל׳ סלע בחמ׳ בחמשה 5  דינ׳ דינרין וסאתי׳ וסאתיים חטי׳ חטים בשל׳ בשלוש אסו׳ אסור מפני שהו׳ שהוא נשך איזהו תרבי׳ תרבית המרבה בפירו׳ בפירות כיצ׳ כיצד לק׳ לקח הימנו חטי׳ חטים מדינ׳ מדינר זה׳ זהב אסור 10  וכן השער עמדו חטי׳ חטים בשלשי׳ בשלשים דינ׳ דינר א׳ל׳ אמר לו תן לי חיטיי שאני מוכר׳ מוכרן ולוק׳ ולוקח בהן יין א׳ל׳ אמר לו הרי חיטיך עשויו׳ עשויות עלי 15  בשל׳ בשלשים דינ׳ דינר והרי לך אצלי בהם לך יין ויין אין לו:

2

המלו׳ המלוה את חבי׳ חבירו לא ידו׳ ידור בחצרו חנ׳ חנם ולא ישכ׳ ישכור 20  ממנו בפחו׳ בפחות מפני ? שהו׳ שהוא רבי׳ רבית מרבין על השכר ואי׳ ואין מרבי׳ מרבין על המכר כיצ׳ כיצד השכי׳ השכיר לו את החצ׳ החצר בפחו׳ בפחות ו׳א׳ל׳ ואמר לו 25  אם מעכש׳ מעכשיו את׳ אתה נותן לו הרי הו׳ הוא שלך בעש׳ בעשר סלעים לשנ׳ לשנה ואם של חד׳ חדש בחד׳ בחדש מסל׳ מסלע בחדש מותר 304r  אין מרבי׳ מרבין על המכ ר כי׳ כיצד מכ׳ מכר לו את השדה ו׳א׳ל׳ ואמר לו אם מעכשי׳ מעכשיו את ׳ אתה 5  נות׳ נותן לו הרי הו׳ הוא שלך ? באלף זוז ואם לגורן בשני׳ בשנים עש׳ עשר מנ׳ מנה אסור:

3

מכר לו את השד׳ השדה ונת׳ ונתן לו מקצ ׳ מקצת דמים ו׳א׳ל׳ ואמר לו 10  אם מעכש׳ מעכשיו את ׳ אתהנות׳ נותןלו הרי הו׳ הוא שלך באלף אימת׳ אימתי שתרצה הבא מעו׳ מעות וטול את שלך אסו׳ אסור הלוהו על שדהו 15  ו׳א׳ל׳ ואמר לו אם אי׳ אין את ׳ אתה נות׳ נותןלו מכא׳ מכאן עד של׳ שלוש שני ׳ שניםהרי אלו שלו וכן היה ביתו׳ ביתוס בן זונ׳ זונין עוש׳ עושה על פי חכמ׳ חכמים :

4

אין מושיבי׳ מושיבין חנוני 20  למחצי׳ למחצית שכ׳ שכר אל׳ אלא א׳ כ ׳ אם כן נות׳ נותן לו שכרו כפועל. אין מושיבי׳ מושיבין תרנוגלי׳ תרנוגלין למחצ׳ למחצה ואין שמין ? עגלי׳ עגלים וסייחי׳ וסייחים אלא א׳כ׳ אם כן 25  נת׳ נתן לו שכ׳ שכר עמל׳ עמלו ומזונ׳ ומזונו אב׳ אבל מקבל׳ מקבלין עגל׳ עגלים וסייחי׳ למחצ׳ למחצה ומגדלי׳ ומגדלין אות׳ אותן עד שיהו משולשין וחמו׳ וחמור עד שתה טוענ׳ טוענת : 30 

5

שמי׳ שמין פר׳ פרה וחמו׳ וחמור וכל דב׳ דבר שדרכ׳ שדרכו לעש׳ לעשות ולאכ׳ ולאכול מקו׳ מקום שנהג׳ שנהגו לחלוק את הול׳ הולד מיד חולקי׳ חולקים ואינו יכו׳ יכול חבי׳ חבירו לעכב עליו. 304v  מקו׳ מקום שנהג׳ שנהגו לגד׳ לגדל יגדל רשב״גרבן שמעון בן גמליאל או׳ אומר שמי׳ שמין עגל עם אמו וסייח עם 5  אמו ומפרי׳ ומפרין על שד׳ שדהו ואי׳ ואינו חוש׳ חושש משו׳ משום רבי׳ רבית

6

אין מקבלי׳ מקבלין צא׳ צאן ברז׳ ברזל מן הגוי׳ הגוים ולווין מהן ומלוי׳ ומלוין אות׳ אותם ברבי׳ ברבית וכן 10  בגר תוש׳ תושב מלו׳ מלוה ישר׳ ישראל מעו׳ מעות של נכרי מדע׳ מדעת הנכרי אב׳ אבל לא מדע׳ מדעת ישר:

7

אין פוסקין על הפירו׳ הפירות עד שיצ׳ שיצא 15  השע׳ השער היה הו׳ הוא תחיל׳ תחילה לקוצרי׳ לקוצרים פוס׳ פוסקים עמו על הגדי׳ הגדיש עד שיהי׳ שיהיה לו על העביט של ענבי׳ ענבים ועל המעט׳ המעטן של זתי׳ זתים ועל 20  הבצי׳ הבצים של יוצר ועל הסיד מי שישקיענו בכבש׳ בכבשנו פוס׳ פוסק עמו על הזב׳ הזבל כל ימו׳ ימות השנה ר׳ רבי יוסי או׳ אומר אי׳ אינו פוס׳ פוסק עמו 25  על הזבל עד שיה׳ שיהא לו זבל באשפתו וחכמ ׳ וחכמים מתירי׳ מתירין פוס׳ פוסק עמ׳ עמו כשע׳ כשער הגבו׳ הגבוה ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר א׳ע׳פ׳ אף על פי שלא פס׳ פסק עמו יכו׳ יכול הו׳ הוא 30  לומ׳ לומר לו תן לי כזה או תן לי מעותי: מלוה ˚ 305r 

8

מלו׳ מלוה אדם לאריסי׳ לאריסיו חטי׳ חטים בחיטי׳ בחיטים לזרע אב׳ אבל לא לאכו׳ לאכול שהי׳ שהיה רג׳ רבן גמליאל מלוה 5  את אריסי׳ אריסיו חטי׳ חטים ביוק׳ ביוקר והוזלו או בזו׳ בזול והוקר׳ והוקרו ונוט׳ ונוטל מהן כשע׳ כשער הזו׳ הזול לא שהלכ׳ שהלכה כן אלא שרצ׳ שרצה להחמיר על 10  עצמו:

9

לא יאמ ׳ יאמר אד׳ אדם לחבי׳ לחבירו הלויני כור ואני נות׳ נותן לך לגר׳ לגרן אל׳ אלא או׳ אומר לו עד שיבא בני או עד שאמצ׳ שאמצא מפת׳ מפתח 15  והילל אוס׳ אוסר וכן היה היל׳ הילל או׳ אומר לא תלו׳ תלוה אש׳ אשה ככר לחברתה עד שתעשנו דמים שמ׳ שמא יוקרו החיטין 20  ונמצ׳ ונמצאו באו׳ באות לידי רבי׳ רבית :

10

או׳ אומר אד׳ אדם לחבירו נכש עמי ואנכ׳ ואנכש עמך אב׳ אבל לא יאמ ׳ יאמר לו נכ׳ נכש עמי ואעדור עמך עדו׳ עדור 25  עמי ואנכ׳ ואנכש עמך כל ימי גריד אח׳ אחד כל ימי רביע׳ רביעה אח׳ אחת ולא יאמ ׳ יאמר לו חרוש עמי בגרי׳ בגריד ואני עמך ברביע׳ ברביעה : 305v  ר׳ג׳ רבן גמליאל או׳ אומר יש רבי׳ רבית מוקדמת ויש רבי׳ רבית מאוחר׳ מאוחרת כיצ׳ כיצד נתן עיני׳ עיניו ללות הימנו 5  והיה משלח לו ו׳א׳ל׳ ואמר לו בשבי׳ בשביל שילוינו זו היא ריבי׳ ריבית מוקדמת לוה הימנו מעו׳ מעותיו ויחזי׳ ויחזיר לו מעותי׳ מעותיו היה משל׳ משלח לו 10  וא׳ ואמר בשבי׳ בשביל שהלוני ? מעותיו שהיו בטלות אצלי ר זוהי ריבית מאוחר׳ מאוחרת ר׳ רבי שמע׳ שמעון או׳ אומר יש רבי׳ רבית דברי׳ דברים לא יאמר 15  לו דע אם בא איש פלו׳ פלוני ממקו׳ ממקום פלוני:

11

אלו עוברי׳ עוברין בלא תעש׳ תעשה המלו׳ המלוה והלו׳ והלוה והערב והעדי׳ והעדים וחכמ ׳ וחכמים או׳ אומרים אף 20  הסופ׳ הסופר עוברי׳ עוברין על בל תת׳ תתן לו ועל בל תק׳ תקח מאתו לו ועל לא תהי׳ תהיה לו כנוש׳ כנושה ועל לא תשימו׳ תשימון עלי׳ עליו נשך ולפני עור לא 25  תתן מכשו׳ מכשול ויראת מאלהי׳ מאלהיך אני יי

 306r