An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)
About This PageThe top region of this page provides navigation controls to browse through the document.
- By default, the initial view is in
pagemode, and the first page of the document. (Since this is a demo, if the source document is not completely transcribed, the initial view presents the first encoded page - Where the page in the source document is in multiple columns users can select
columnmode, and browse by individual column. - Users may also select chapter mode and view individual chapters in a more compact format.
The radio buttons allow the user to change the browsing mode. The First , Last , Previous , and Next links allow the browser to page through the document. It is possible also to jump to a specific page, column, or chapter by entering the location in the appropriate text field.
The table below the navigation controls presents information on repository, hands, provenance and other data, including, where available, links to the National Library of Israel catalog.
Finally, the selected text and any notes are presented below the metadata.
| Repository | Staats- und Universitäts Bibliothek (Munich) | Dimensions: | |
|---|---|---|---|
| Id no. | Cod. Heb. 95 | Sheet | × cm |
| Hand | Written Column | × cm | |
| Date | Lines per column | ||
| Region | Characters/line | ||
| Format | Characters/cm | ||
| Material | |||
| Extent | leaves | Contributions: | |
| Columns | Transcription | Nurit Ezer | |
| Scribe | Markup | ||
| Place of copying |
Transcription
Folio
386v Order P_S07204.4 Tractate P_S07204.4.71
פ׳ פרק א׳ 1 שמאי או׳ אומר כל הנשי׳ הנשים דין שעתן הילל או׳ אומר מפקיד׳ מפקידה לפקיד׳ לפקידה אפי׳ אפילו לימי׳ לימים הרב׳ הרבה וחכמים או׳ אומרים לא
כדברי זה ולא כדב׳ כדברי זה אל׳ אלא מעת לעת ממע׳ ממעטת על יד פקיד׳ פקידה לפקיד׳ לפקידה ומפקי׳ ומפקידה לפקי׳ לפקידה ממע׳ ממעטת על
יד מעת לעת על שיש בה וסת דיי׳ דייה שעת׳ שעתה המשמש׳ המשמשת בעדי׳ בעדים הרי זו מפקיד׳ מפקידה ממעט׳ ממעטת על יד ומפקי׳ ומפקידה לפקיד׳ לפקידה
5 2 שמאי או׳ אומר מקב לחל׳ לחלה הלל או׳ אומר מקביי׳ מקביים וחכ׳ וחכמים או׳ אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אל׳ אלא קב ומחצ׳ ומחצה חייב׳ חייבים בחל׳ בחלה
משהגדילו המדו׳ המדות אמרו חמש׳ חמשת רבעי׳ רבעים חייבי׳ חייבין בחל׳ בחלה ר׳ רבי יוסי או׳ אומר חמש׳ חמשה פטו׳ פטורין חמש׳ חמשה ועוד חייבין 3 הלל או׳ אומר
מלא הין מים שאובי׳ שאובין פוסלי׳ פוסלין את המקו׳ המקוה שחיי׳ שחייב אדם לומ׳ לומר כלשו׳ כלשון רבו שמאי או׳ אומר תשע׳ תשעה קבין וחכמ׳ וחכמים או׳ אומרים לא
כדב׳ כדברי זה ולא כדב׳ כדברי זה אל׳ אלא עד שבאו שני ר׳ גרדיים משער האשפו׳ האשפות שבירושל׳ שבירושלים והעידו משום שמעיה
ואבטליון ששלש׳ ששלשת לוגי׳ לוגין מים פוס׳ פוסלין את המקו׳ המקוה וקיימו חכמ׳ חכמים את דבריהם 4 ולמה מזכירי׳ מזכירין את דברי ב׳ בית ש׳ שמאי וב׳ ובית ה׳ הלל
10 לבטל׳ לבטלה ללמ׳ ללמד ל?ד?ורו׳ ורות הבאין שלא יה׳ יהא אד׳ אדם עומ׳ עומד על דבריו שהרי אבו׳ אבות העול׳ העולם לא עמ׳ עמדו על דבריהם
5 ולמ׳ ולמה מזכי׳ מזכירין דברי יחי׳ יחיד בין המרובין הואי׳ הואיל ואין הלכ׳ הלכה אל׳ אלא כדברי המרובין שאם ירא׳ יראה ב׳ בית ד׳ דין יכול לבטל
דב׳ דברי ב׳ בית ד׳ דין חבירו א׳ אלא א׳ אם כ׳ כן גדו׳ גדול ממנו בחכמ׳ בחכמה ובמנין היה ממנו גדו׳ גדול בחכמ׳ בחכמה אבל לא במנין במנין אבל לא
בחכמ׳ בחכמה אי׳ אינו יכול לבטל דברו 6 א׳ אמר ר׳ רבי יהוד׳ יהודה א׳ אם כ׳ כן למ׳ למה מזכי׳ מזכירין דברי יחי׳ יחיד לבטל׳ לבטלה שאם יאמ׳ יאמר אד׳ אדם כך מקובל׳ מקובלני יאמ׳ יאמר
לו כדברי פלו׳ פלוני שמעת 7 ב׳ בית ש׳ שמאי או׳ אומרים רובע עצמו׳ עצמות מן העצמי׳ העצמים בין משני׳ משנים בין משלש׳ משלשה וב׳ ובית ה׳ הלל או׳ אומרים רובע
15 עצמו׳ עצמות מן הגוי׳ הגויה מרוב המנין שמאי או׳ אומר אפי׳ אפילו מעצם אחד 8 כרשיני תרומ׳ תרומה ב׳ בית ש׳ שמאי או׳ אומרים שורין ושפין
בטהר׳ בטהרה ומאכילי׳ ומאכילין בטומ׳ בטומאה וב׳ ובית ה׳ הלל או׳ אומרים שורין בטהר׳ בטהרה ושפי׳ ושפין ומאכי׳ ומאכילין בטומ׳ בטומאה שמאי או׳ אומר יאכלו עדיין עדיין ר׳ רבי
עקי׳ עקיבא או׳ אומר כל מעשיה׳ מעשיהם בטומ׳ בטומאה 10 הפורט סלע של מעש׳ מעשר שני בירושל׳ בירושלים ב׳ בית ש׳ שמאי או׳ אומרים בכל סל׳ סלע מעו׳ מעות וב׳ ובית ה׳ הלל או׳ אומרים
בשקל כסף בשק׳ בשקל מעות הדנין לפני חכמי׳ חכמים או׳ אומרים בשלש׳ בשלשה דינ׳ דינרים כסף וברביעי׳ וברביעית כסף וברביעי׳ וברביעית מעו׳ מעות ר׳ רבי טרפו׳ טרפון או׳ אומר
ארבע׳ ארבעה אספרי שמאי או׳ אומר יניח׳ יניחנה בחנו׳ בחנות ויאכ׳ ויאכל כנגד׳ כנגדה 11 כסא של כל׳ כלה שניטלו דפניו ב׳ בית ש׳ שמאי מטמא׳ מטמאין וב׳ ובית ה׳ הלל
20 מטה׳ מטהרין שמאי או׳ אומר אף מלבן של כס׳ כסא טמ׳ טמא כס׳ כסא שבקע׳ שבקעו בעריב׳ בעריבה ב׳ בית ש׳ שמאי מטמ׳ מטמאין וב׳ ובית ה׳ הלל מטה׳ מטהרין שמאי אומ׳ אומר אף ?
שעשוי 12 אלו דברי׳ דברים שחזרו ב׳ בית ה׳ הלל להורו׳ להורות כדב׳ כדברי ב׳ בית ש׳ שמאי האש׳ האשה שבא׳ שבאה ממדינ׳ ממדינת הים ואמר׳ ואמרה מת בעלי ?
תנש׳ תנשא מת בעלי תתייב׳ תתייבם ב׳ בית ה׳ הלל או׳ אומרים לא שמענו אלא בבא׳ בבאה מן הקצי׳ הקציר ב׳ בית ש׳ שמאי או׳ אומרים אחד בא׳ באה מן הקצי׳ הקציר ואחד
בא׳ באה מן הזתי׳ הזתים ואח׳ ואחת בא׳ באה ממדי׳ ממדינת הים לא דברו בקצי׳ בקציר אל׳ אלא בהווה וחזרו ב׳ בית ה׳ הלל להורו׳ להורות כדב׳ כדברי ב׳ בית ש׳ שמאי ב׳ בית ש׳ שמאי אומרים
תנש׳ תנשא ותטול כתוב׳ כתובתה וב׳ ובית ה׳ הלל או׳ אומרים תנש׳ תנשא ולא תטול כתוב׳ כתובתה אמ׳ אמרו להן ב׳ בית ש׳ שמאי התרת׳ התרתם את הערו׳ הערוה חמור׳ חמורה לא תתירו את
25 הממו׳ הממון הקל אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ה׳ הלל מצי׳ מצינו שאין האחי׳ האחים נכנ׳ נכנסין לנחל׳ לנחלה על פיה אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ש׳ שמאי והל׳ והלא מספ׳ מספר כתובת׳ כתובתה נלמד
שהו׳ שהוא כות׳ כותב לה שאם תנשאי לאחר תטלי מה שכתוב שליכי וחזרו ב׳ בית ה׳ הלל להורו׳ להורות כדב׳ כדברי ב׳ בית ש׳ שמאי 13 מי שחציו
עבד וחציו בן חורין עוב׳ עובד את רבו יום אח׳ אחד ואת עצמ׳ עצמו יום אחד אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ש׳ שמאי תקנת׳ תקנתם את רבו ואת עצמ׳ עצמו
לא תקנת׳ תקנתם ליש׳ לישא שפח׳ שפחה אי׳ אינו יכו׳ יכול בת חורי׳ חורין אי׳ אינו יכול יבטל והל׳ והלא לא נבר׳ נברא העול׳ העולם אל׳ אלא לפרי׳ לפריה ורבי׳ ורביה שנ׳ שנאמר לא תהו
ברא׳ בראה לשב׳ לשבת ייצר׳ ייצרה אל׳ אלא מפני תקון העול׳ העולם כופי׳ כופין את רבו ועוש׳ ועושה אותו בן חורי׳ חורין וכות׳ וכותב שט׳ שטר על חצי דמיו
30 וחז׳ וחזרו ב׳ בית ה׳ הלל להורו׳ להורות כדב׳ כדברי ב׳ בית ש׳ שמאי 14 כלי חר׳ חרס מציל על הכל כדב׳ כדברי ב׳ בית ה׳ הלל ב׳ בית ש׳ שמאי או׳ אומרים אי׳ אינו מציל אל׳ אלא על האוכ׳ האוכלין ועל
המשקי׳ המשקין ועל כלי חרס אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ה׳ הלל מפני מה אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ש׳ שמאי מפני שהו׳ שהוא טמ׳ טמא על גב עם האר׳ הארץ ואין כלי
טמ׳ טמא חוצ׳ חוצץ אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ה׳ הלל והל׳ והלא טהרת׳ טהרתם אוכלי׳ אוכלים משקי׳ משקין שבתו׳ שבתוכו בהן אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ש׳ שמאי כשטהרנו אוכלי׳ אוכלים ומשקי׳ ומשקים
שבתוכו עצמ׳ עצמו לא טהרנו אל׳ אלא כשטהרת׳ כשטהרתם את הכלי טהרת׳ טהרתם לכולו וחזרו ב׳ בית ה׳ הלל להורו׳ להורות כדב׳ כדברי בית שמאי 2
פ׳ פרק ב׳ 1 ר׳ רבי חנינ׳ חנינא סגן הכהני׳ הכהנים העיד ארבע׳ ארבעה דברי׳ דברים מימיה׳ מימיהם של כהני׳ כהנים לא נמנעו מלשרוף את
35 הבשר שנטמ׳ שנטמא בולד הטומ׳ הטומאה עם הבשר שנטמ׳ שנטמא באב הטומ׳ הטומאה א׳ אף ע׳ על פ׳ פי שמוסיפין לו
טומ׳ טומאה על טומאתו הוסי׳ הוסיף ר׳ רבי עקי׳ עקיבא וא׳ ואמר מימיה׳ מימיהם של כהני׳ כהנים ש׳לא נמנע׳ נמנעו מלהדלי׳ מלהדליק את השמן שנפס׳ שנפסל בטבו׳ בטבול
יום בנר שנטמ׳ שנטמא בטמ׳ בטמא מת א׳ אף ע׳ על פ׳ פי שמוסי׳ שמוסיפין לו טומ׳ טומאה על טומאתו 2 א׳ אמר ר׳ רבי חנינ׳ חנינא סגן הכהני׳ הכהנים מימי לא
ראי׳ ראיתי עור יוצ׳ יוצא לבי׳ לבית השריפ׳ השריפה א׳ אמר ר׳ רבי עקי׳ עקיבא מדברי׳ מדבריו למד׳ למדנו משהפשיט את הבכו׳ הבכור ונמצ׳ ונמצא טריפ׳ טריפה שיאותו ??
הכהני׳ הכהנים בעורו וחכמ׳ וחכמים או׳ אומרים לא ראינו ראי׳ ראיה אל׳ אלא יוצ׳ יוצא לבי׳ לבית השריפ׳ השריפה 3 אף הו׳ הוא העי׳ העיד על כפר שהיה בצד
40 ירושל׳ ירושלים והי׳ והיה בו זקן אח׳ אחד ומלו׳ ומלוה לכל בני כפר וכות׳ וכותב בכת׳ בכתב ידו ואחרי׳ ואחרים חותמי׳ חותמים ובא מעש׳ מעשה לפני חכמ׳ חכמים והתירו
ולפי דרכו למדנו שהאש׳ שהאשה כותב׳ כותבת את גיט׳ גיטה והאיש כות׳ כותב את שוב׳ שוברו שאין קיו׳ קיום הגט אל׳ אלא בחותמיו
פ׳ פרק א׳ 1 שמאי או׳ אומר כל הנשי׳ הנשים דין שעתן הילל או׳ אומר מפקיד׳ מפקידה לפקיד׳ לפקידה אפי׳ אפילו לימי׳ לימים הרב׳ הרבה וחכמים או׳ אומרים לא
כדברי זה ולא כדב׳ כדברי זה אל׳ אלא מעת לעת ממע׳ ממעטת על יד פקיד׳ פקידה לפקיד׳ לפקידה ומפקי׳ ומפקידה לפקי׳ לפקידה ממע׳ ממעטת על
יד מעת לעת על שיש בה וסת דיי׳ דייה שעת׳ שעתה המשמש׳ המשמשת בעדי׳ בעדים הרי זו מפקיד׳ מפקידה ממעט׳ ממעטת על יד ומפקי׳ ומפקידה לפקיד׳ לפקידה
5 2 שמאי או׳ אומר מקב לחל׳ לחלה הלל או׳ אומר מקביי׳ מקביים וחכ׳ וחכמים או׳ אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אל׳ אלא קב ומחצ׳ ומחצה חייב׳ חייבים בחל׳ בחלה
משהגדילו המדו׳ המדות אמרו חמש׳ חמשת רבעי׳ רבעים חייבי׳ חייבין בחל׳ בחלה ר׳ רבי יוסי או׳ אומר חמש׳ חמשה פטו׳ פטורין חמש׳ חמשה ועוד חייבין 3 הלל או׳ אומר
מלא הין מים שאובי׳ שאובין פוסלי׳ פוסלין את המקו׳ המקוה שחיי׳ שחייב אדם לומ׳ לומר כלשו׳ כלשון רבו שמאי או׳ אומר תשע׳ תשעה קבין וחכמ׳ וחכמים או׳ אומרים לא
כדב׳ כדברי זה ולא כדב׳ כדברי זה אל׳ אלא עד שבאו שני ר׳ גרדיים משער האשפו׳ האשפות שבירושל׳ שבירושלים והעידו משום שמעיה
ואבטליון ששלש׳ ששלשת לוגי׳ לוגין מים פוס׳ פוסלין את המקו׳ המקוה וקיימו חכמ׳ חכמים את דבריהם 4 ולמה מזכירי׳ מזכירין את דברי ב׳ בית ש׳ שמאי וב׳ ובית ה׳ הלל
10 לבטל׳ לבטלה ללמ׳ ללמד ל?ד?ורו׳ ורות הבאין שלא יה׳ יהא אד׳ אדם עומ׳ עומד על דבריו שהרי אבו׳ אבות העול׳ העולם לא עמ׳ עמדו על דבריהם
5 ולמ׳ ולמה מזכי׳ מזכירין דברי יחי׳ יחיד בין המרובין הואי׳ הואיל ואין הלכ׳ הלכה אל׳ אלא כדברי המרובין שאם ירא׳ יראה ב׳ בית ד׳ דין יכול לבטל
דב׳ דברי ב׳ בית ד׳ דין חבירו א׳ אלא א׳ אם כ׳ כן גדו׳ גדול ממנו בחכמ׳ בחכמה ובמנין היה ממנו גדו׳ גדול בחכמ׳ בחכמה אבל לא במנין במנין אבל לא
בחכמ׳ בחכמה אי׳ אינו יכול לבטל דברו 6 א׳ אמר ר׳ רבי יהוד׳ יהודה א׳ אם כ׳ כן למ׳ למה מזכי׳ מזכירין דברי יחי׳ יחיד לבטל׳ לבטלה שאם יאמ׳ יאמר אד׳ אדם כך מקובל׳ מקובלני יאמ׳ יאמר
לו כדברי פלו׳ פלוני שמעת 7 ב׳ בית ש׳ שמאי או׳ אומרים רובע עצמו׳ עצמות מן העצמי׳ העצמים בין משני׳ משנים בין משלש׳ משלשה וב׳ ובית ה׳ הלל או׳ אומרים רובע
15 עצמו׳ עצמות מן הגוי׳ הגויה מרוב המנין שמאי או׳ אומר אפי׳ אפילו מעצם אחד 8 כרשיני תרומ׳ תרומה ב׳ בית ש׳ שמאי או׳ אומרים שורין ושפין
בטהר׳ בטהרה ומאכילי׳ ומאכילין בטומ׳ בטומאה וב׳ ובית ה׳ הלל או׳ אומרים שורין בטהר׳ בטהרה ושפי׳ ושפין ומאכי׳ ומאכילין בטומ׳ בטומאה שמאי או׳ אומר יאכלו עדיין עדיין ר׳ רבי
עקי׳ עקיבא או׳ אומר כל מעשיה׳ מעשיהם בטומ׳ בטומאה 10 הפורט סלע של מעש׳ מעשר שני בירושל׳ בירושלים ב׳ בית ש׳ שמאי או׳ אומרים בכל סל׳ סלע מעו׳ מעות וב׳ ובית ה׳ הלל או׳ אומרים
בשקל כסף בשק׳ בשקל מעות הדנין לפני חכמי׳ חכמים או׳ אומרים בשלש׳ בשלשה דינ׳ דינרים כסף וברביעי׳ וברביעית כסף וברביעי׳ וברביעית מעו׳ מעות ר׳ רבי טרפו׳ טרפון או׳ אומר
ארבע׳ ארבעה אספרי שמאי או׳ אומר יניח׳ יניחנה בחנו׳ בחנות ויאכ׳ ויאכל כנגד׳ כנגדה 11 כסא של כל׳ כלה שניטלו דפניו ב׳ בית ש׳ שמאי מטמא׳ מטמאין וב׳ ובית ה׳ הלל
20 מטה׳ מטהרין שמאי או׳ אומר אף מלבן של כס׳ כסא טמ׳ טמא כס׳ כסא שבקע׳ שבקעו בעריב׳ בעריבה ב׳ בית ש׳ שמאי מטמ׳ מטמאין וב׳ ובית ה׳ הלל מטה׳ מטהרין שמאי אומ׳ אומר אף ?
שעשוי 12 אלו דברי׳ דברים שחזרו ב׳ בית ה׳ הלל להורו׳ להורות כדב׳ כדברי ב׳ בית ש׳ שמאי האש׳ האשה שבא׳ שבאה ממדינ׳ ממדינת הים ואמר׳ ואמרה מת בעלי ?
תנש׳ תנשא מת בעלי תתייב׳ תתייבם ב׳ בית ה׳ הלל או׳ אומרים לא שמענו אלא בבא׳ בבאה מן הקצי׳ הקציר ב׳ בית ש׳ שמאי או׳ אומרים אחד בא׳ באה מן הקצי׳ הקציר ואחד
בא׳ באה מן הזתי׳ הזתים ואח׳ ואחת בא׳ באה ממדי׳ ממדינת הים לא דברו בקצי׳ בקציר אל׳ אלא בהווה וחזרו ב׳ בית ה׳ הלל להורו׳ להורות כדב׳ כדברי ב׳ בית ש׳ שמאי ב׳ בית ש׳ שמאי אומרים
תנש׳ תנשא ותטול כתוב׳ כתובתה וב׳ ובית ה׳ הלל או׳ אומרים תנש׳ תנשא ולא תטול כתוב׳ כתובתה אמ׳ אמרו להן ב׳ בית ש׳ שמאי התרת׳ התרתם את הערו׳ הערוה חמור׳ חמורה לא תתירו את
25 הממו׳ הממון הקל אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ה׳ הלל מצי׳ מצינו שאין האחי׳ האחים נכנ׳ נכנסין לנחל׳ לנחלה על פיה אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ש׳ שמאי והל׳ והלא מספ׳ מספר כתובת׳ כתובתה נלמד
שהו׳ שהוא כות׳ כותב לה שאם תנשאי לאחר תטלי מה שכתוב שליכי וחזרו ב׳ בית ה׳ הלל להורו׳ להורות כדב׳ כדברי ב׳ בית ש׳ שמאי 13 מי שחציו
עבד וחציו בן חורין עוב׳ עובד את רבו יום אח׳ אחד ואת עצמ׳ עצמו יום אחד אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ש׳ שמאי תקנת׳ תקנתם את רבו ואת עצמ׳ עצמו
לא תקנת׳ תקנתם ליש׳ לישא שפח׳ שפחה אי׳ אינו יכו׳ יכול בת חורי׳ חורין אי׳ אינו יכול יבטל והל׳ והלא לא נבר׳ נברא העול׳ העולם אל׳ אלא לפרי׳ לפריה ורבי׳ ורביה שנ׳ שנאמר לא תהו
ברא׳ בראה לשב׳ לשבת ייצר׳ ייצרה אל׳ אלא מפני תקון העול׳ העולם כופי׳ כופין את רבו ועוש׳ ועושה אותו בן חורי׳ חורין וכות׳ וכותב שט׳ שטר על חצי דמיו
30 וחז׳ וחזרו ב׳ בית ה׳ הלל להורו׳ להורות כדב׳ כדברי ב׳ בית ש׳ שמאי 14 כלי חר׳ חרס מציל על הכל כדב׳ כדברי ב׳ בית ה׳ הלל ב׳ בית ש׳ שמאי או׳ אומרים אי׳ אינו מציל אל׳ אלא על האוכ׳ האוכלין ועל
המשקי׳ המשקין ועל כלי חרס אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ה׳ הלל מפני מה אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ש׳ שמאי מפני שהו׳ שהוא טמ׳ טמא על גב עם האר׳ הארץ ואין כלי
טמ׳ טמא חוצ׳ חוצץ אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ה׳ הלל והל׳ והלא טהרת׳ טהרתם אוכלי׳ אוכלים משקי׳ משקין שבתו׳ שבתוכו בהן אמ׳ אמרו לה׳ להם ב׳ בית ש׳ שמאי כשטהרנו אוכלי׳ אוכלים ומשקי׳ ומשקים
שבתוכו עצמ׳ עצמו לא טהרנו אל׳ אלא כשטהרת׳ כשטהרתם את הכלי טהרת׳ טהרתם לכולו וחזרו ב׳ בית ה׳ הלל להורו׳ להורות כדב׳ כדברי בית שמאי 2
פ׳ פרק ב׳ 1 ר׳ רבי חנינ׳ חנינא סגן הכהני׳ הכהנים העיד ארבע׳ ארבעה דברי׳ דברים מימיה׳ מימיהם של כהני׳ כהנים לא נמנעו מלשרוף את
35 הבשר שנטמ׳ שנטמא בולד הטומ׳ הטומאה עם הבשר שנטמ׳ שנטמא באב הטומ׳ הטומאה א׳ אף ע׳ על פ׳ פי שמוסיפין לו
טומ׳ טומאה על טומאתו הוסי׳ הוסיף ר׳ רבי עקי׳ עקיבא וא׳ ואמר מימיה׳ מימיהם של כהני׳ כהנים ש׳לא נמנע׳ נמנעו מלהדלי׳ מלהדליק את השמן שנפס׳ שנפסל בטבו׳ בטבול
יום בנר שנטמ׳ שנטמא בטמ׳ בטמא מת א׳ אף ע׳ על פ׳ פי שמוסי׳ שמוסיפין לו טומ׳ טומאה על טומאתו 2 א׳ אמר ר׳ רבי חנינ׳ חנינא סגן הכהני׳ הכהנים מימי לא
ראי׳ ראיתי עור יוצ׳ יוצא לבי׳ לבית השריפ׳ השריפה א׳ אמר ר׳ רבי עקי׳ עקיבא מדברי׳ מדבריו למד׳ למדנו משהפשיט את הבכו׳ הבכור ונמצ׳ ונמצא טריפ׳ טריפה שיאותו ??
הכהני׳ הכהנים בעורו וחכמ׳ וחכמים או׳ אומרים לא ראינו ראי׳ ראיה אל׳ אלא יוצ׳ יוצא לבי׳ לבית השריפ׳ השריפה 3 אף הו׳ הוא העי׳ העיד על כפר שהיה בצד
40 ירושל׳ ירושלים והי׳ והיה בו זקן אח׳ אחד ומלו׳ ומלוה לכל בני כפר וכות׳ וכותב בכת׳ בכתב ידו ואחרי׳ ואחרים חותמי׳ חותמים ובא מעש׳ מעשה לפני חכמ׳ חכמים והתירו
ולפי דרכו למדנו שהאש׳ שהאשה כותב׳ כותבת את גיט׳ גיטה והאיש כות׳ כותב את שוב׳ שוברו שאין קיו׳ קיום הגט אל׳ אלא בחותמיו
Notes
There are no notes available.