An Electronic Publication of Staats- und Universitäts Bibliothek Cod. Heb. 95 (Munich)

6342r  1

נגמר הדין מוציאי׳ מוציאין אותו לסקלו בי׳ בית הסקיל׳ הסקילה הית׳ היתה חוץ לב׳ לבית ד׳ דין שנ׳ שנאמר הוצ׳ הוצא את המקלל אחד עומ׳ עומד 30  על פת׳ פתח ב׳ בית ד׳ דין וסודרי׳ וסודרין בידו והסו׳ והסוס רחו׳ רחוק ממנו כדי שיה׳ שיהא רואהו א׳ אמר אחד יש לי ללמ׳ ללמד עלי׳ עליו זכו׳ זכות והל׳ והלה מניף בסודרי׳ בסודרין והסוס רץ ומעמידו ואפי׳ ואפילו הו׳ הוא או׳ אומר יש35  לי ללמ׳ ללמד על עצמי זכו׳ זכות מחזי׳ מחזירין אותו אפי׳ אפילו ארב׳ ארבעה וחמש׳ וחמשה פע׳ פעמים ובלב׳ ובלבד שיש ממש בדבריו 342v  מצאו לו זכו׳ זכות פטרוהו ואם לאו יוצ׳ יוצא ליסקל והכרוז יוצ׳ יוצא לפניו איש פלו׳ פלוני בן איש פלו׳ פלוני 5  יוצ׳ יוצא ליסק׳ ליסקל על שעבר עביר׳ עבירה פלוני׳ פלונית ופלו׳ ופלוני ופלו׳ ופלוני עדיו וכל מי שיוד׳ שיודע לו זכו׳ זכות יבא וילמד עליו

2

היה רחו׳ רחוק מבי׳ מבית הסקי׳ הסקילה כעש׳ כעשר אמו׳ אמות אומ׳ אומרין לו התודה10  שכן דרך כל המומתין ? להתודו׳ להתודות שכל המתוד׳ המתודה יש לו חלק לעול׳ לעולם הבא שכן מצי׳ מצינו בעכן שא׳ שאמר ל׳ לו יהוש׳ יהושע בני שים נא כבו׳ כבוד לי ייי אלהי ישר׳ ישראל ותן15  לו תוד׳ תודה והגד נא לי מה עשי׳ עשית אך תכח׳ תכחד ממני ויען עכן את יהוש׳ יהושע ויאמ׳ ויאמר אמנ׳ אמנה אנכי חטא׳ חטאתי ליייי אלהי ישר׳ ישראל וכזאת וכזא׳ וכזאת עשי׳ עשיתי ומניין שכפר20  לו וידויו שנ׳ שנאמר ויאמ׳ ויאמר יהוש׳ יהושע מה עכרתני יעכרך יייי היו׳ היום הזה היו׳ היום הזה את׳ אתה עכו׳ עכור ואי --!-- את׳ אתה עכו׳ עכור לעול׳ לעולם הבא ואם אינו יוד׳ יודע להתודו׳ להתודות אומ׳ אומרין לו25  אמו׳ אמור תהא מית׳ מיתתי כפר׳ כפרתי על כל עונו׳ עונותי חוי ר׳ רבי יהוד׳ יהודה או׳ אומר אם היה יוד׳ יודע שהו׳ שהוא מזומ׳ מזומם או׳ אומר תה׳ תהא מית׳ מיתתי כפר׳ כפרתי על כל עונו׳ עונות חוץ מעון זה אמרו לו א׳ אם כ׳ כן יה׳ יהא כל אד׳ אדם 30  או׳ אומר כן כדי לנקו׳ לנקות עצמו

3

היה רחו׳ רחוק מבי׳ מבית הסקי׳ הסקילה ארב׳ ארבע אמ׳ אמות מפשי׳ מפשיטין את בגדי׳ בגדיו האי׳ האיש מכסין אותו פרק אח׳ אחד מלפני׳ מלפניו והאש׳ והאשה מלפני׳ מלפניה ומלאחרי׳ ומלאחריה דב׳ דברי ר׳ רבי יהוד׳ יהודה 35  וחכמ׳ וחכמים או׳ אומרים האי׳ האיש נסק׳ נסקל ערו׳ ערום ואין האש׳ האשה נסקל׳ נסקלת ערומ׳ ערומה 343r 

4

בי׳ בית הסקיל׳ הסקילה היה גבו׳ גבוה שתי קומ׳ קומות אח׳ אחד מן העדי׳ העדים דוחפו מעל מתניו נהפ׳ נהפך על לבו הופכו ? 5  על מתניו ואם מת בה יצ׳ יצא ואם לאו עד שני נוט׳ נוטל את האבן ונותנ׳ ונותנה על לבו אם מת בה יצ׳ יצא ואם לאו רגימתו ? בכל ישר׳ ישראל שנ׳ שנאמר יד העדי׳ העדים תהי׳ תהיה 10  בו בראשנ׳ בראשנה להמי׳ להמיתו ויד כל העם באחרונ׳ באחרונה כל הנסקלי׳ הנסקלין נתלין דב׳ דברי ר׳ רבי אליע׳ אליעזר וחכ׳ וחכמים או׳ אומרים אי׳ אינו נתל׳ נתלה אל׳ אלא המגדף והעוב׳ והעובד ע׳ עבודה ז׳ זרה האיש תולי׳ תולין אותו פני׳ פניו כלפי15  העם והאש׳ והאשה פני׳ פניה כלפי העץ דב׳ דברי ר׳ רבי אליע׳ אליעזר וחכ׳ וחכמים או׳ אומרים האי׳ האיש נתל׳ נתלה ואין האש׳ האשה נתלי׳ נתלית א׳ אמר להן ר׳ רבי אליע׳ אליעזר והלא שמע׳ שמעון בן שטח תל׳ תלה שמני׳ שמנים נשי׳ נשים באשקלון20  אמרו לו שמני׳ שמנים נשי׳ נשים תל׳ תלה ואין דנין שני׳ שנים ביו׳ ביום אחד כיצ׳ כיצד תולי׳ תולין אותו משקעין את קור׳ קורה בארץ והעץ יוצ׳ יוצא הימנו מקיף שתי ידיו זו25  על גב זו ותול׳ ותולה אותו ר׳ רבי יוסי יוסי או׳ אומר הקור׳ הקורה מוטה על הכות׳ הכותל ותול׳ ותולה בו כדר׳ כדרך שהטבח׳ שהטבחים עושי׳ עושין ומתירי׳ ומתירין אותו מיד ואם לאו עוב׳ עוברין עליו בלא30  תעש׳ תעשה שנ׳ שנאמר לא תלין נבל׳ נבלתו על העץ כי קב׳ קבר תקבר׳ תקברנו ביו׳ ביום ההו׳ ההוא כי קלל׳ קללת אלהי׳ אלהים תלוי כלו׳ כלומר מפני מה זה תלוי מפני שבירך את השם ונמצ׳ ונמצא שם שמי׳ שמים 35  מתחלל

5

א׳ אמר ר׳ רבי מאי׳ מאיר בשע׳ בשעה שאד׳ שאדם מצטע׳ מצטער שכינ׳ שכינה מה לשו׳ לשון אומר׳ אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אם כך הק׳ הקדוש ב׳ ברוך --!-- מצטע׳ מצטער על דמ׳ דמן של רשעי׳ רשעים 343v  ק׳ קל ו׳ וחומר על דמם של צדי׳ צדיקים שנשפך ולא זו בלב׳ בלבד אמרו אלא כל המלין את מתו עוב׳ עובר עליו5  בלא תעש׳ תעשה תלינו לכבודו להבי׳ להביא לו ארון ותכריכי׳ ותכריכין אי׳ אינו עוב׳ עובר עליו ולא היו קוברין אותו בקברו׳ בקברות אבותיו אל ׳ אלא שתי קברו׳ קברות היו מתוקנין10  לב׳ לבית ד׳ דין אח׳ אחד לנסקלי׳ לנסקלין ולנשרפי׳ ולנשרפין ואח׳ ואחד לנהרגין ונחנקין

6

נתעכל הבש׳ הבשר היו מלקטין את העצמו׳ העצמות וקוברי׳ וקוברין אותן במקומן והקרובין באין ? ושואלין בשלו׳ בשלום הדיינין15  ובשלו׳ ובשלום העדי׳ העדים כלומ׳ כלומר שאין בלבינו עליכם שדין אמ׳ אמת דנת׳ דנתן ולא היו מתאבלי׳ מתאבלין אל׳ אלא אונני׳ אוננין שאין אנינו׳ אנינות אלא בלב 20